כל מה שצריך לדעת על נגישות אתרי אינטנרט: ההיסטוריה, דרישות החוק, ציידי התביעות ותוספים מומלצים
הבהרה: המאמר הזה מיועד למידע בלבד, ואין להסתמך עליו מבחינה חוקית
נגישות אתר אינטרנט – זו לא המלצה!
הנגישות היא חובה חוקית וההתעלמות ממנה – יכולה לעלות לכם ביוקר! ממש ביוקר!
נכון להיום, אדם עם מוגבלות שנתקל באתר לא נגיש רשאי לתבוע את בעלי האתר, ובית המשפט מוסמך לפסוק לטובתו פיצוי כספי של עד כ-50,000 ש"ח (הסכום מתעדכן מעת לעת) מבלי שהתובע צריך להוכיח שנגרם לו נזק כספי ממשי.
ויש את התביעות הייצוגיות, סכומי התביעה או הפשרות בתביעה ייצוגית עלולים להגיע למיליוני שקלים.
ויש גם 'קנסות מנהליים' – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מוסמכת להוציא "צו קיום" המחייב את העסק לתקן את הליקויים באתר תוך זמן מוגדר.
אי-קיום הצו עלול להוביל להטלת קנסות, שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים לכל הפרה, וקנסות נוספים על כל יום שבו ההפרה נמשכת לאחר פקיעת הזמן שניתן בצו.
הפרה חוזרת או ממושכת של תקנות הנגישות ואי-ציות לצווים רשמיים נחשבים במקרים מסוימים לעבירה פלילית, וזה כבר סיפור ממש קשוח שמקומו בבית המשפט והוא יכול להביא גם לקנסות ענק וגם לאחריות אישית!
אז לפני שמקבלים חלילה מכתב תביעה מעורך דין – כדאי לדעת דבר או שניים על נגישות אתרי אינטרנט.
שנתחיל?
מה הסיפור של נגישות אתרים?
במבט ראשון זו דרישה מעצבנת של החוק, וגם סיכון לתביעה ולקנס כספי.
במבט שני יש כאן צורך אמיתי להתחשב ולהנגיש לאנשים עם מוגבלות את העולם הדיגיטלי – שנהיה מרכזי מיום ליום.
ובכלל, גם בלי כל זה – כל אחד נוסף שיכנס לאתר שלכם – זה רווח שלכם – ולכן ההנגשה היא גם אינטרס שלכם.
בשורות הבאות נסקור את ההיסטוריה של דרישות הנגישות, נבין מהו הסיכון לגבינו ואיך מתמודדים איתו.
וגם – של מי האחריות על ההנגשה – של בונה האתר או של בעלי האתר
יצאנו לדרך!
לפני הכל תיאור קטן:
פתחתם חנות מפוארת בקניון, השקעתם ים כסף בבנייה, בסחורה ובמיתוג וגם יצאתם למסע פרסום חוצה יבשות, כרגע כולם מדברים על החנות שלכם.
רק מה, בכניסה לחנות – יש מדרגה אחת – בגובה חצי מטר…
לחנות שלכם הגיעו בכל יום 100,000 איש – כמה מהם נכנסו?
תפסתם את הנקודה?
עכשיו מה, הפאנץ' בנגישות הוא – שלא כולם רואים את ה'מדרגה חצי מטר'.
למה?
כי בשביל רוב האנשים, לעלות 2-3 מדרגות (רגילות) – זה לא מורגש, בשביל נכים – בתור דוגמא – זה פשוט לא אפשרי!
ואם בניתם חנות כזאת, כאילו שמתם שם שלט 'לא מיועד לנכים' – טוב לא ממש כי לא עשיתם את זה מהתנכלות למוגבלויות או בדווקא, בדרך כלל זה מחוסר שימת לב או משיקולים כספיים – אבל הרעיון מובן בהחלט.
קצת היסטוריה על הנגישות
הסיפור הזה התחיל הרבה לפני האינטרנט – במרחב הציבורי הפיזי, נכים דרשו הנמכה של מדרכות ויצירת רמפות ועיוורים דרשו התראות קוליות ועוד.
בארצות הברית נחקק ב-1990 'חוק אמריקאים עם מוגבלויות' (ADA), זה היה החוק הראשון שהסדיר את חובות הנגישות של המגזר הפרטי, אחד הדברים שהביאו סופית לחקיקת החוק היתה הפגנה אחת בגבעת הקפיטול, בה נטשו עשרות נכים את כסאות הגלגלים וזחלו (!) באיטיות במעלה 83 מדרגות האבן של הגבעה, לא היה צריך יותר מזה!
אחריהם הלכו עוד מדינות מפותחות.
גם בישראל חוקק 'חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות' – בשנת 1998 – אבל החוק ההוא לא התייחס בכלל לאינטרנט, בשנת 2005 נוסף בחוק פרק 'נגישות' ונכתבו תקנות נגישות שונות, אחת מהן היא תקנות נגישות אתרי האינטרנט.
אז מה בעצם החוק אומר?
דרישות החוק בישראל לגבי נגישות אתרי אינטרנט הן על פי תקן ישראלי 5568 והן מתמצות במספר עקרונות ופעולות חובה:
- נגישות טכנית ומבנית (קוד האתר)
ניווט מלא באמצעות מקלדת: האתר חייב להיות תפעולי לחלוטין ללא שימוש בעכבר (בעזרת מקש ה-Tab וה-Enter).
פוקוס ויזואלי ברור: חובה להציג סימון גרפי בולט סביב אלמנטים (קישורים, כפתורים, שדות) כאשר הגולש מגיע אליהם באמצעות המקלדת.
היררכיית כותרות תקינה: ארגון התוכן באמצעות תגי כותרות בסדר לוגי (H1, H2, H3) כדי לאפשר למקריאי מסך לנווט בדף.
תאימות לטכנולוגיות מסייעות: כתיבת קוד תקני המאפשר לתוכנות הקראת מסך של עיוורים לקרוא ולפרש את המתרחש באתר.
- נגישות תוכן ומדיה
טקסט חלופי לתמונות (Alt Text): הוספת תיאור מילולי קצר לכל תמונה בעלת ערך מידע, עבור גולשים שאינם רואים את המסך.
ניגודיות צבעים תקינה: שמירה על יחס ניגודיות גבוה וברור בין צבע הטקסט לצבע הרקע כדי לאפשר קריאה ללקויי ראייה.
כתוביות ותמלול: הוספת כתוביות לסרטוני וידאו ותמלול לקבצי שמע (אודיו) המועלים לאתר.
טפסים נגישים: הוספת תגיות ברורות (Labels) והודעות שגיאה מפורטות בשדות מילוי פרטים.
- חובות מנהלתיות
הצהרת נגישות: חובה לפרסם באתר עמוד ייעודי המפרט את התאמות הנגישות שבוצעו, רמת הנגישות, ופרטי תקשורת חלופיים בהם טלפון, מייל וערוץ תקשורת נוסף (SMS, ווטסצאפ, טופס ייעודי), עסק גדול מחוייב למנות רכז נגישות ולפרסם בהצהרת הנגישות את שמו ודרכי התקשורת החלופיות אליו.
החרגות חשובות:
כאן כדאי לשים לב – במהלך השנים נוספו החרגות חשובות לחוק – והן לטובת בעלי האתרים, הנה הן:
פטור לעסקים קטנים מאוד: עסקים עם מחזור מכירות שנתי ממוצע נמוך (מתחת ל-300,000 ש"ח) קיבלו פטור מלא מהנגשת האתר שלהם, מתוך הבנה שהעלות הטכנולוגית עלולה למוטט אותם כלכלית.
שימו לב – גם העסקים הקטנים, עדיין חייבים לפרסם 'הצהרת נגישות' ולפרסם בה דרכי תקשורת חלופיות!
חובת הודעה מוקדמת: אחד התיקונים החשובים ביותר שנועדו להילחם בתופעת "ציידי התביעות" קבע כי לפני שאדם יכול להגיש תביעה כספית לבית המשפט נגד בעל אתר, הוא חייב לשלוח לו מכתב התראה רשמי ולתת לו זמן סביר (בדרך כלל כ-60 יום) לתקן את הליקויים באתר, זו הזדמנות לבעל האתר לתקן את הליקויים באתר ולהיפטר מהעניין.
החדשות הטובות הן – שאתרי וורדפרס – קל הרבה יותר להנגיש, לא צריך להתחיל מ-0 ויש גם כמה תוספים שעושים חלק מהעבודה ממש לא רע.
הנה כמה תוספי נגישות פופולריים:
יש לנו את תוסף הנגישות One Click Accessibility, התוסף הזה מותאם לעברים, והוא פותח בישראל ברוח דרישות הנגישות של ישראל, אבל הוא מביא רק 'סרגל נגישות' והוא לא מתקן בעיות בקוד של האתר.
תוסף פופולרי נוסף הוא WP Accessibility, התוסף הזה כן מטפל בבעיות בקוד ומוסיף לו אלמנטים קריטיים, והוא גם תומך בעברית הוא מעט פחות ויזואלי ומצריך טיפה הבנה טכנית כדי לסמן נכון את ההגדרות, גם הוא לא פותר את כל בעיות התוכן.
הדגשה חשובה מאד – תוספי הנגישות אינם מכסים את בעלי האתר מתביעה, פעמים רבות התאמת האתר לדרישות תקנות הנגישות היא סיפור יקר שלא נפתר בהתקנת תוסף והיא עניין למומחים בתחום הנגישות.
שאלת השאלות – מי אחראי בעל האתר או בונה האתר?
קצת מורכב, מבחינת החוק – חד משמעית בעל האתר הוא האחראי!
אבל, בעל האתר עלול לתבוע את בונה האתר על סכום התביעה שלו, כי מבחינתו בונה האתר היה אמור להתאים את האתר לכל דרישות החוק – הוא יכול לנסות לטעון בבית משפט שהמוצר שסופק לו (האתר) היה פגום ולא חוקי.
מה לעשות?
בונה האתר חייב להדגיש לבעל האתר ואף להכניס זאת בחוזה שהוא אינו אחראי להתאמת האתר לתקנות חוק הנגישות, וכנהוג הוא רק יתקין באתר תוספי נגישות.
כדאי גם לציין לבעל האתר שגם במקרה שהוא ייתבע – יעמדו לו 60 יום לתקן את האתר, אם כי כדאי לסייג שהדברים נכונים על פי החוק הנהוג בישראל בעת חתימת החוזה
מקווים שהועלנו!
